על ניסים ונפלאות

כל יום מתרחשים ניסים ואנו שומעים עליהם ברדיו ובטלויזיה. כמו האישה שניצלה בנס כאשר רקטת קאסם פגעה בסלון ביתה והיא בדיוק נכנסה לשירותים וכך ניצלה.

נחית חרום בנהר ההדסון - כולם ניצלו בנס!

אימי שעברה את השואה והיתה במחנות ריכוז, ניצלה בנס. וגם לי התרחשו מספר ניסים בחיי. כשהייתי בן-10 נעקצתי ע"י דבור ביד ימין, שהתנפחה והסבה לי כאבי תופת. כשהגעתי לחדר מיון החליטו הרופאים לקטוע את היד כולה מהכתף. רופא שנכנס לחדר בנס ממש ליפני תחילת הניתוח, עצר את הניתוח והתעקש לנסות ולהציל את היד, והצליח! שנתיים לאחר מכן הייתה לי תאונת אופניים קשה, נפגעתי בראשי ואיבדתי את ההכרה. רק בנס אני יכול היום לדבר שטויות.
כשהייתי בן 23 הייתה לי תאונה עם הרכב שהתהפך שלוש פעמים על הכביש ויצאתי ממנו עם שריטות קלות בלבד. כולם אמרו לי שאני חייב ללכת לבית הכנסת להתפלל הגומל על הנס שקרא לי. ובאמת הלכתי לבית הכנסת אמרתי הגומל ותודה לאלוהים, וביקשתי ממנו להפסיק עם הניסים האלו כי היו לי כבר מספיק!
ביקשתי ממנו שבפעם הבאה שבא לו לעשות ניסים, שימצא איזה פלסטינאי שיפיל עליו טיל יהרוס לו את הבית ויוציא אותו בנס ולא אותי! שמישהו אחר יתהפך עם האותו ויצא בנס! ביקשתי שלא ידלק לי התנור באמצע הלילה ורק בנס אני אנצל. שלא יתרסק המטוס שלי ורק בנס הדילת לא תשפוך עלי את הקפה.
ובאמת, תודה לאל מאז לא קראו לי ניסים! הבית לא נשרף, טיל לא פגע בו ולא הייתה לי תאונת דרכים שיצאתי ממנה בנס. (טפו , טפו, טפו, חמסה, חמסה!) אבל לפני שבועיים עשיתי סקי, נפלתי ונקעתי את הבוהן ורק בנס לא שברתי את הרגל. עכשיו אני מתחיל לחשוש שיש עוד ניסים בדרך, אני צריך לבדוק את המזוזה. בינתיים אני שותה קפה שחור, רק לא נס! 

גיור כהלכה?

השבוע געשה הארץ שוב, הפעם בעניין חוק הגיור צבאי. המון כבר דובר בעניין הגיור שעליו השתלט מגזר קטן בעם היהודי, וזהו המגזר החרדי! לרוב הדומם אין שום מילה בנושא ותמיד הדעה הקיצונית ביותר היא הקובעת!
במשך מאות שנים בוצעו גיורים "כהלכה" ע"י רבנים מכל המגזרים! אולם מאז הקמת מדינת ישראל התקצנה הקבוצה החרדית והוויקוח על מיהו יהודי הלך והתחמם. הויכוח בין המגזרים השונים אינו מתמצא רק בנושא הגיור אלא גם בנושאי כשרות, בנושאי הפרדה בין נשים וגברים, בשר וחלב, ערבים ויהודים, חרדים ויהודים.
בסופו של דבר הפתרון היה שלחרדים האשכנזים יש הכשר משלהם - גלעט כשר (למעשה לכל חצר יש הכשר משלו), לחרדים הספרדים יש הכשר משלהם, לחיילים יש הכשר צבאי, ולסתם דתיים לייט יש הכשר לייט והחילוניים אוכלים את כל החרא!
אז מה הבעיה לעשות גם גיור חרדי אשכנזי, וגיור חרדי ספרדי, וגיור צבאי וגיור ישראלי? הרי ברור שחרדי לא יחתן את ביתו עם גיור ואפילו לא עם חוזר בשובה, גם לא בדור השלישי! אלא אם כן הוא מלינור כמובן.
אולי בכלל כדאי לעשות תכנית ריאליטי בטלויזיה, משהו כמו השרדות בתהליך גיור, ולתת לעם ישראל להצביע בכל שבוע את מי מעיפים?
כדאי שהעם יהודי יפתור את הבעיה במהירות כי אנחנו הולכים ומתמעטים בעולם! יש הרבה שמתדפקים על דלתו של העם היהודי, אבל קבוצה קטנה בעם מקלקלת לעם כולו! רוב העם היהודי מתגורר באמריקה ויש בו הרבה נישואים מעורבים. במקום לאבד בן לעם היהודי, העם היהודי יכול להרוויח משפחה, רק צריכים להקל!

ברכות, ברוך השם!

בדרכי לעבודה הבחנתי באישה זקנה עומדת לצד הדרך ומבקשת טרמפ. מזג האויר היה סגרירי, רחמי נכמרו על האישה והצעתי  לה טרמפ. הדרך הובילה אותנו בינות לכפרים וקיבוצים ובכניסה לאחד הכפרים ביקשה ממני האישה לעצור. גשם החל לרדת והדרך אל תוך הכפר (הערבי) הייתה ארוכה. על כן פניתי אל תוך הכפר ואמרתי לאישה שתורה לי את הדרך. בהגיענו אל פתח הבית, פתחה האישה במטר ברכות ארוך: " אלוהים ייתן לך בריאות ואריכות ימים ופרנסה טובה....וכו'...".
לא הבנתי, מתי בדיוק התחיל אלוהים לעבוד אצלה?! היא קיבלה ממני הסעה, אבל אלוהים ישלם! הוא יתן לי בריאות והוא יתן לי פרנסה! אתם מבינים? אם לא הייתי עוצר, אז במקום ברכה הייתי בטח מקבל איזו קללה עסיסית ומייד כשהייתי מגיע למשרד הייתי מוצא שם מכתב פיטורין - כי אלוהים עובד אצל הגברת.

תעשיית הברכות התפשטה לה בארצנו האהובה. יש לך כאב בבירכיים, אין צורך ללכת לרופא ולעבור ניתוח קשה. תמורת מאתיים וחמישים שקלים, תרומה כמובן (כי זה פתור ממס),  אתה מקבל ברכה שעשה ממך בן-ג'ונסון (אלוף ריצה).
אתה לא מצליח למצא אישה?  אין בעיה! תמורת 1850 שקלים, משרד השידוכים "בעזרת השם" יתן לכם ברכה, ובקרוב בעזרת השם תהיו נשואים עם חמישה ילדים ולא משנה כמה אתם מכוערים!

מה הבעיה לפתוח מפעל ברכות? כל מה שצריך זה זקן וסדין על הראש! לא צריך עוסק מורשה, אתה הרי עושק מורשה בשם השם! יש לך רשיון מלמעלה. לא צריך משרד בדיזינגוף, החדר הכי חשוך בבית הכי טוב! עדיף בלי כסאות, שטיח על הרצפה ופרגוד אדום על החלונות יעשו את העבודה. לא צריך לשכור פועלים, לא צריך מכונות, השם עובד אצלך ומי צריך יותר מזה? הקורבן משלם, אתה מברך, ואלוהים עושה את העבודה. הברכה לא עבדה? המכוערת לא מצאה חתן? לא להכנס לפאניקה ולא צריך דיאטה!  בתוספת של 800 שקלים אתה נותן ברכה מחוזקת, ובשביל 1200 שקלים נוספים, סופר ברכה ואות בתורה ושתי ידיים על הראש!

זה הוא זה להפעם, הפתק ששמתי בכותל לא הביא את הזכייה בלוטו ואני צריך ללכת לעבוד!

מוזות ומזוזות

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל-מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל-לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ."

בדרך לחדר האוכל של המפעל עברתי דרך השירותים כדי לתרום את תרומתי הצנועה למפלס הקישון. בעודי נוטל ידיים לאחר מעשה, יצא לו שמעון (השם האמיתי שמור במערכת) מחדר הכסא כשהוא ממהר לחדר האוכל להשלים את החסר. שמעון היה כנראה רעב מאוד, כי נטילת הידיים שלו הייתה וירטואלית לחלוטין, והתבססה על שיטת הניקוי היבש.

בכניסה לחדר האוכל השתרך לו תור לא ארוך במיוחד, ואיש איש ואישה, בהכנסם לחדר האוכל הרימו ידם ונישקו המזוזה. בהגיע תורי הרמתי גם אני את ידי לנשק המזוזה, אבל או אז נזקרתי בידידי שמעון הבעל ניקוי יבש שנכנס לפני חדר האוכל. ידי נעצרה לה באחת, תוך שאסוציציות לא נעימות עולות בראשי. מאז אני לא מנשק מזוזת אם אין לי בקבוקון אקונומיקה קטן בכיס.

צרוף מקרים שארע בביתי לאחרונה, הביא אותי לבדוק את המזוזה. מכונת הכביסה שלנו התקלקלה, ויומיים אחר כך נשבר הלהב במכסחת הדשא ובתיבת הדואר היה חשבון חשמל גבוהה במיוחד. מייד ידעתי... יש בעיה עם המזוזה. פתחתי את בית המזוזה ומייד נתבררה לה הבעיה! בבית המזוזה לא היתה בטריה? הוצאתי מבית המזוזה את כתב האחריות ושמתי במקומו בטריה דורסל (אני לא לוכח צ'נסים). מאז, טפו..טפו..טפו.. לא התקלקלה לי מכונת הכביסה.

מחשבות על טומאה

היהדות מלאה יראה מטומאה, הפחד גדול והאיסורים חמורים ומגיעים אפילו עד לשמי המדינה. השמעתם על הפסיקה
האוסרת על כהנים לטוס במטוסים העוברים בהמראתם מעל בית העלמין בחולון. הפתרון היחיד שנמצא עבור כהן הרוצה לבקר את הקהילה בברוקלין זה לעטוף עצמו בשקית ניילון. מחקרים הוכיחו שניילון הוא חומר מבדד טומאה הרבה יותר טוב מאלומיניום.

אז איך אפשר בכלל לבדוק זאת בצורה מדעית? צריך קודם כל להניח הנחות, לאסוף עובדות, להבחין בין משתנים וקבועים, ולבצע ניסוי אחד, שתיים או יותר ולהסיק מסקנות. דבר ראשון הייתי צריך למצא טומאה שאוכל לבצע איתה ניסוי. התברר שזה ממש פשוט! אישתי! היא טמאה אחת לחודש ולאורך זמן. ממש אידיאלי! אפשר לבצע ניסויים חוזרים עם משתנים שונים וגם עם קבועים.

ידוע שטומאה היא דבר נורא ואיום ולכן בניסוי הראשון נהגתי בזהירות רבה. דבר ראשון רכשתי בטוח חיים וכתבתי צוואה. חיכיתי למחזור החודשי, וכשהגיע, חבשתי קסדה ומשקפי מגן, נגשתי לאישתי ונישקתי אותה על לחייה. חטפתי מייד סטירה מצלצלת כי אישתי שומרת מסורת. מאוד שמחתי שהייתה קסדה לראשי ושהמשקפיים הסתירו את הדמעות.

עכשיו היתי צריך לבדוק אם אכן נדבקתי בטמאה, האם נגיעה מספיקה? מה הוא זמן המגע המינימלי? מתי זה בטל בשישים ומתי בשיבעים? נשאיר שאלות אלו לאחר כך, דבר ראשון צריך להבדק! הלכתי לרופא וביקשתי להבדק. הרופא לא מצא שום דבר מעבר לדברים הרגילים. גם בבדיקת הדם לא מצאתי שום דבר מיוחד. אמנם היית עלייה קלה ברמת הקולסטרול, אך הרופא מייחס זאת יותר לנטייה שלי לעבר מקדונאלד. סעיף הטומאה היה חסר בתוצאות הבדיקה, ממש חוסר אחריות!

ראיתי שאי אפשר לסמוך על מערכת הבריאות הציבורית ונזכרתי שפעם כשעליתי לתורה ותרמתי לבית הכנסת, אמר הרב: "ובעבור זה תזכה לבריאות ואריכות ימים". אז החלטתי ללכת לאותו רב ולדרוש קיום ההבטחה. הרב ביצע בי "תיקון" ועכשיו כואבת לי הרגל.

בינתיים הזמן עבר ואשתי כבר לא במחזור והטומאה עברה ללא סימנים מיוחדים. לי זה בכלל לא כאב (חוץ מהסטירה). אז המסקנה היא שאין מה לפחד מטומאה, זה עובר' זה לא כואב, אין סימנים חיצונים ולא צריך אנטיביוטיקה, אפשר להיפטר מזה בקלות ע"י רחצה, רצוי במים זורמים ולא שאובים ורצוי בערב. שקיות ניילון מספקות הגנה של 100%.

מקווה לשמוע סיפורים מאנשים אחרים שהצליחו לעבור את הטומאה בשלום.
מקורות נוספים